אמא או אבא כבר לא כמו שהיו פעם, ונראה שהגיע הזמן שתהיה עזרה קבועה בבית.
מעבר לכל הבירוקרטיה והטופסולוגיה שקשורה לזה, יש עוד כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם.
1. כמה זה עולה?
החלטתם להעסיק מטפל זר?
אחלה. שיהיה בהצלחה.
חשוב שתדעו, שהעסקת מטפל זר עולה כסף, ולא מעט.
כמו כל צעד כלכלי בחיים, חשוב להבין מה העלויות הצפויות, ומה החובות שלכם כמעסיקים:
הפרשות לפנסיה ופיצויים, ימי מחלה וחופשה, דמי כיס והוצאות על אוכל וחיבור לאינטרנט הן חלק מהעלויות של העסקת מטפלים זרים, וחשוב להבין כמה זה יעלה לכם לפני שיוצאים לדרך.
2. תיאום ציפיות
אחד השלבים החשובים והרגישים בתהליך הוא תיאום ציפיות בין כל הצדדים.
הציפיות של ההורים מהמטפלים, הציפיות של המטפלים מכם כמעסיקים, והציפיות שלכם מהמטפלים:
איזה משימות מצופות ממנו, מה לא מציאותי לצפות שיעשה, מהן שעות המנוחה והיום החופשי. יש המון שאלות שחשוב לדבר עליהן בפגישות המקדימות עם המטפלים וההורים, כדי לצמצם הפתעות וחיכוכים בהמשך הדרך.
תקדישו לזה זמן – זמן לתכנון, לשיחה מקדימה עם ההורים והמשפחה. זה יחסוך לכם לא מעט בעיות בהמשך הדרך.
3. תבינו איך זה מרגיש
תחשבו על זה – ויתור על פרטיות, כניסה של אדם זר לבית, שותף חדש שגר איתך ובדרך כלל לא מדבר את השפה שלך. ההודאה העקיפה בזה ש”אני לא יכולה להישאר יותר לבד בבית” – כל אלה הופכים את הכניסה של מטפל זר לתהליך רגיש ומורכב. זה לא בייביסיטר שבאה לערב וחוזרת הביתה. היא כאן כדי להישאר, והיא לא מסתפקת בפיצה, טלוויזיה וסיסמה ל-WIFI.
4. תנו לזה זמן
לפעמים דברים צריכים זמן בישול, רעיונות שצריכים להתרגל אליהם, משא ומתן פנימי שצריך לעשות עם עצמנו. כניסה של מטפל זר היא מצב שדורש בישול.
יש מקרים שבהם צריך עכשיו ומיד, כשזה דחוף וקריטי ואז יש פחות התנגדות וממילא פחות אפשרות להיערך. אבל אם זה לא המצב, אם יש התנגדות שלא נפתרת בשיחה ואפשר להסתדר בלי עזרה קבועה – תנו לזה זמן. תנו לתהליך להבשיל – ובינתיים, איספו כמה שיותר מידע לקראת רגע ההחלטה.
5. תנו להם תחושה של ביטחון
בני שלוש או בני תשעים, כולנו רוצים להרגיש בטוחים: לדעת שלמישהו אכפת מאיתנו, שמישהו בודק שאנחנו בסדר.
נכנס מטפל זר חדש הביתה?
תגיעו לבקר קצת יותר בשבועיים הראשונים, תראו איך הולך. שבו קצת יותר לדבר עם ההורים ועם המטפלים הזרים, תבינו אם נוח להם ואיך אפשר לשפר את ההרגשה הטובה. ודאו שהגבולות ברורים, והמשימות מוסכמות על שני הצדדים.
נכון, זה ידרוש מכם זמן, אבל זה ייתן להורים שלכם את התחושה שאתם איתם, וזה יכול לעזור ולהקל על תהליך ההסתגלות למצב החדש.
ולבסוף, אל תשכחו. להכניס מטפל זר הביתה זה כמו לשדך בן זוג לבת שלכם.
להתרגל למטפל זר זה כמו פרק של חתונה ממבט ראשון. קודם כל עוברים לגור יחד, ורק אחר כך מתחילים לשאול שאלות ולשאת בתוצאות. נכון שראיינתם אותה ובדקתם עם המעסיק הקודם שהוא לא מחזיק גופות במקרר. ובכל זאת, כשנכנסים הביתה ומתחילים לגור יחד ולעבוד יחד – זה סיפור אחר לגמרי.
לפעמים יש חיבור מהיר וטוב, ולפעמים זה חורק ומקרטע עד שנכנס למסלול. לפעמים אפילו צריך להיפרד כידידים.
אז תנו כבוד לתהליך ולצרכים של ההורים ושל המטפלים. זו דרך מעט ארוכה – אבל עדיף להשקיע בה בהתחלה, מאשר לתקן נזקים בהמשך.
ורק שיהיו בריאים.