לטפל בהורים קשישים או חולים זה חתיכת חבילה. אף אחד מאיתנו לא אוהב לעשות את זה. אבל גם אם המסע ארוך והמשא כבד, יש הרבה מה להרוויח מהדרך הזו. וזה המסע שלנו – לא של אף אחד אחר. “כל אחד והפעקלע שלו. כל אחד והחבילה שלו”, היא אמרה בחיוך. “אני מעדיפה את הצרות שאני כבר […]
כל אחד והפעקלע שלו Read More »
מה זה ליל הסדר בשבילכם?בשבילי, ליל הסדר הוא מוזיקה ושירים. הרבה יותר מכרפס, רחץ ויחץ. ליל הסדר שאני אוהב מתחיל רק לקראת סוף הלילה. אחרי שמפנים את השולחן והאפיקומן כבר לא מעניין אף אחד. אצלנו במשפחה יש “אפטר פארטי” של ליל הסדר. כולם שרים את “אחד מי יודע” ומתפוצצים מצחוק, כי יש תנועות לאורך כל
ה”אפטר פארטי” של ליל הסדר Read More »
הריני מקבל על עצמי לקבל את את אלו שאני דואג להם כמו שהם ואת עצמי עם כמה שפחות ביקורת.לזכור מי הם בשבילי לפני הכל – אמא, אבא, בן או בת זוג. לקבל את חוסר השלמות שלי, ולזכור שאני משתדל לעשות טוב.להחליט לזכור גם את עצמי, ולהפנים שזה לא מפחית מהדאגה שלי כלפיהם, גם כשהדברים מתנגשים
פורסם לראשונה בעיתון “הארץ” ב-10.8.23. לפרסום המקורי ולטורים נוספים הקליקו כאן: “מישהו להישען עליו”. האם זקנה היא מחלה? התשובה הפשוטה היא “ודאי שלא”, ובאותה נשימה נראה שחלק משמעותי סביב הטיפול שלנו בהורה מבוגר עוסק בעניינים רפואיים. זה לא אומר שהזקנה היא מחלה, בגלל שהיא ממש לא. אבל זה אומר שיש להיבטים הרפואיים מקום ומשקל משמעותי,
רופאי משפחה – הרבה יותר ממה שחשבתם Read More »
איך כותבים עכשיו על העולם של בני משפחה מטפלים?הרי יש אלף ואחד נושאים דחופים וחשובים יותר לעסוק בהם, לכתוב עליהם, לעשות אותם. הבלוג התגייס למילואים ולא מוצא מספיק זמן וכוח לכתוב. ובכל זאת, הנה פוסט קצר על “חוסן”. בטח נתקלתם במושג הזה בשבועות האחרונים. כולם מדברים על חוסן לאומי, חוסן אישי, חוסן נפשי. יש הרצאות
בני משפחה מטפלים במלחמה – חוסן Read More »
כשראש השנה התקרב, אמא שלה תמיד הייתה שרה את “בראש השנה” של נעמי שמר. יש משהו במנגינה הזו שמעורר אצלה דמעה בזווית העין. בזיכרון של אמא שרה “שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום”, ובידיעה שאמא כבר לא ממש שרה כמו פעם. הפער בין הזיכרון למציאות צובט אותה כל פעם מחדש. כבר שבוע היא
שלוש מחשבות של תקווה Read More »
אם תרצו לראות את ניצחון החיים והשגרה על המוות והאובדן, כדאי לכם לקפוץ לביקור בבית העלמין “סגולה” שבפתח תקווה. זה קרה כשעמדנו מסביב לחלקת הקבר. שמעתי זמזום מוזר שהלך והתגבר, צליל שלא קשור לעצב שלנו ולסיטואציה. ואז הוא חלף לידנו רכוב על אופניים חשמליים ותיק כחול ענקי בדרכו לעוד לקוח רעב. בית הקברות “סגולה” בפתח
להיות בני זוג זה אומר שלפעמים אתם מוסטים הצידה, כי יש בלת”מ.זה אומר שכל שבת שניה אתם מארחים או נוסעים עם סירים להתארח בשבת שבה אתם המארחים.זה להרגיש שלפעמים את מתפקדת כמו בת, ולא כמו כלה.זה אומר שאתם נכנסים למעגל קבלת החלטות שלא בהכרח בחרתם בו, ולא תמיד מרגישים בנוח להביע את דעתכם. הרי בתכלס
איך זה להיות בני זוג של בני משפחה מטפלים? Read More »
ניסיתם פעם לנפח בלון כמה פעמים? פשוט לנפח ולרוקן בלי לקשור, ורק אחרי כמה מחזורים כאלו לנפח ולקשור. אם תנסו, תגלו שהבלון לא יחזיק מעמד זמן רב. לפעמים הוא אפילו יקרע בזמן הניפוח. החומר ממנו עשוי בלון יכול לספוג מספר מוגבל של התנפחות והתרוקנות. גם לסוללה של טלפון נייד, או של רכב חשמלי יש הגבלה
בלונים, פרגולות ותשישות חמלה Read More »
מדי פעם, העיתונות הכלכלית בישראל מקפיצה לנו כל מיני עובדות מטרידות. למשל, שיותר ממחצית ממשקי הבית בישראל נמצאים במינוס בחשבון הבנק שלהם. או ש-80% מהמשפחות בישראל יתקלו בקושי משמעותי במקרה של הוצאה לא צפויה של 8,000 ש”ח. יועצים ומאמנים לכלכלת משפחה יגידו לכם שהסיבה המרכזית לכך היא לא יוקר המחיה, או שחיקה של השכר בישראל.
טיפ שישי – להתכונן מבחינה כלכלית Read More »
שני קולות. בצד אחד שומעים את הקול הילד הקטן שעומד ביציאה מהבית וצועק “לא רוצה!”הוא לא רוצה ללכת לרופא השיניים, לא רוצה ללכת לבית הספר או סתם לא רוצה לעשות משהו שמישהו אחר אמר לו. הוא רוקע ברגליו בדרמטיות, וגם הכתפיים צועקות “לא רוצות!”. אם צריך, הוא נשכב על הרצפה ובועט. הוא לא רוצה הרבה
כש”לא רוצה” ו”זה מה יש” נפגשים Read More »
