הריני מקבל על עצמי
לקבל את את אלו שאני דואג להם כמו שהם ואת עצמי עם כמה שפחות ביקורת.
לזכור מי הם בשבילי לפני הכל – אמא, אבא, בן או בת זוג.
לקבל את חוסר השלמות שלי, ולזכור שאני משתדל לעשות טוב.
להחליט לזכור גם את עצמי, ולהפנים שזה לא מפחית מהדאגה שלי כלפיהם, גם כשהדברים מתנגשים ואני בוחר בעצמי.
לקבל עזרה ותמיכה כשאני צריך.
לתת מקום לרגשות קשים כמו כעס או אשמה.
לפנות מקום לדברים יפים כמו אהבה, חמלה וגעגוע.
להכיר בזה ששניהם חלק ממני, ואין ביניהם סתירה.
לזכור את מה שהיה טוב ולשמור אותו לימים קשים.
לזכור מה קיבלתי ומה אני רוצה לתת בחזרה.
לקבל את זה שאני לא מושלם, בדיוק כמו שהם לא מושלמים.
הם מעולם לא היו ואני לעולם לא אהיה.
לנשום עמוק מדי פעם ולומר תודה על מה שיש ועל מה שהיה.
לקוות שבעוד הרבה שנים מהיום, אסתכל אחורה בזמן, אנשום עמוק וארגיש שלווה והשלמה.
שעשיתי מספיק ועשיתי טוב.
שהייתי אני.
בשבילי ובשבילם.
את ההשראה קיבלתי מהשיר של רביד פלוטניק “הריני”, שהביצוע שלו עם אביתר בנאי נגע בי עמוק עמוק בלב ובבטן.
אמן