להחזיק להחזיק להחזיק.
כל הזמן להחזיק.
“אז מה שלום ההורים?”
את מרגישה את העורף מתכווץ ועונה שהכל בסדר.
“ואיך אבא מרגיש?”
עכשיו גם שרירי הלסת מצטרפים ומתקשחים, ואת אומרת שהוא בסדר, ואין שינוי מיוחד בזמן האחרון.
“טוב, אז תמסרי דרישת שלום ובלה בלה בלה”
ואז מצטרפים שרירי החיוך ששמורים למצבים כאלה, כשהדבר האחרון שמתחשק לך הוא לחייך.
ואומרת תודה ואמסור ושלום.
וממשיכה להחזיק.
אתם מכירים את הסיטואציה, כששואלים אתכם מה שלום ההורים, ואתם נותנים תשובה גנרית מוכנה מראש?
הכל בסדר, מתמודדים, ברוך ה’, או כל תשובה אחרת. ואם ממשיכים לשאול ולהתעניין, אתם מרחיבים קצת, אבל לא יותר מדי.
שמתם לב איך שרירי הבטן, הלסת והצוואר שלכם מתקשחים? איך החיוך המאולץ עולה אוטומטית ושרירי הלחיים מתכווצים בצ’יק?
איך הלב מתכווץ?
את מספרת לאנשים על ההתמודדות שלך, על הטיפול בהורים או בני זוג בלי שהקול ירעד אפילו לשניה. אתה יכול לתאר מצב מורכב ועמוס רגשית במשך עשר דקות בלי למשוך באף ובלי למצמץ. את הקושי אתם שומרים לאחר כך, ללבד. אתם מציגים חזות של ברזל, ואתם באמת חזקים מאוד. לא תמיד יש זמן לחשוב על הפעם האחרונה בה המתח השתחרר, שהרפיתם את הגוף.
האמת היא, שאפשר לדבר על כל מיני פתרונות להפגת המתח הזה. אפשר לתרגל נשימה, לעשות מדיטציה ומיינדפולנס או סתם לעשות ספורט או משהו משחרר, אבל בואו נתמקד לרגע בכיווץ עצמו.
המתח המיוחד ששמור לטיפול בהורה מבוגר או בבן זוג. הוא מתחיל בלב ומתפשט לכל הגוף, ומרוב שהוא נמצא שם בכלל לא רואים אותו. הוא מלווה אותנו ביום יום, כמעט בלי שנרגיש. הבעיה היא שאם לא נראה אותו, אם לא נרגיש אותו, איך נטפל בו?
יש משהו בלתת לדברים את המקום שלהם, לתת להם להשפיע עלינו ולא לרוץ לתקן אותם. יכול להיות שהכיווץ הזה הוא אחד מהם.
לקבל השפעה
יש מיומנות חשובה ומעניינת בתיאטרון אימפרוביזציה (אילתור) שנקראת “לקבל השפעה”. המשמעות שלה היא לתת לדברים שקורים על הבמה להשפיע עליך. להרגיש את האנרגיה שמגיעה מהשותף שלך לסצנה, ולתת לה לשקוע אצלך בבטן. בלי למהר לשבור את המתח שנוצר, בלי למהר למצוא פתרון.
החיסרון שלה הוא שזה מאט את הסצנה ואותך כשחקן. היתרון שלה שהיא הופכת אותך ואת הסצנה לחזקים בטירוף. אתה לא רץ באמוק עם הרעיון שלך, אלא עומד איתן ומרגיש את הגלים מכים בך. ואז, אחרי שאתה כבר מכיר את הגלים ולא מפחד מהם, אתה עושה את הצעד שלך.
אז קבלו השפעה, קבלו את ההתכווצות של הנשימה והשרירים. תתבוננו בהם, תרגישו אותם ואז תחליטו מה לעשות איתם.