מדי פעם, העיתונות הכלכלית בישראל מקפיצה לנו כל מיני עובדות מטרידות.
למשל, שיותר ממחצית ממשקי הבית בישראל נמצאים במינוס בחשבון הבנק שלהם.
או ש-80% מהמשפחות בישראל יתקלו בקושי משמעותי במקרה של הוצאה לא צפויה של 8,000 ש”ח. יועצים ומאמנים לכלכלת משפחה יגידו לכם שהסיבה המרכזית לכך היא לא יוקר המחיה, או שחיקה של השכר בישראל. הם יגידו לנו שזה נובע מחוסר תכנון, כי אנחנו לא מנהלים את התקציב של העסק הכי חשוב שלנו – משק הבית שלנו.
גם הזדקנות וטיפול בבן משפחה מבוגר הם אירועי חיים עם משמעות כלכלית. לא משנה אם זה טיפול בהורה מבוגר, או טיפול בבן או בת הזוג – יש מספר שיכול לייצג את זה.
כמו כל אדם אחר, גם בני משפחה מטפלים יכולים לתכנן קדימה. אבל כדי לעשות את זה, צריך להעז ולהסתכל על המסע גם דרך החור של הגרוש. להעז, כי כסף הוא דבר שמעורר בנו המון רגש, בטח כשאנחנו במצב של חוסר. גם המשפחה שלנו מעוררת בנו המון רגשות, חיוביים ושליליים. כשמחברים את שני הדברים, כסף ומשפחה, יכול להיות שיצאו ניצוצות. עצם המחשבה של לשקול אם לרכוש שירות או מוצר בשביל בן המשפחה שלנו בגלל העלות שלו עלולה לעורר בנו רגשות אשם.
לתכנן קדימה
לפעמים אין ברירה. לפעמים אי אפשר לוותר על ההוצאה, ולפעמים אי אפשר להוציא את הכסף הזה, כי המחיר הוא מעבר ליכולת. אבל אפשר וכדאי לעשות דבר אחד – לתכנן.
לתכנן, כי המסע הזה כרוך בהוצאות. הן יכולות להיות רפואיות, שינויים בבית או אנשי מקצוע שנעזר בהם ועוד. כדאי לחשוב מראש מאיפה יגיע המימון, ולהיערך לעתיד עד כמה שאפשר. לפעמים צריך לפתוח קופה קטנה שמפרישים אליה מדי חודש, או לעשות מיפוי של נכסים ומקורות מימון אפשריים.
אמנם זה רק טיפ, ולא פוסט נרחב, ומטרתו היא לפתוח את המחשבה על הזווית הכלכלית של מסע הטיפול כבני משפחה מטפלים. אבל אני מבטיח לכם, שדיבור משפחתי והיערכות המוקדמת לפן הכלכלי יעזרו לכם בטווח הקצר והארוך.
גם כבני משפחה מטפלים, וגם כאנשים פרטיים.
ואם תרצו להרחיב קצת, אז תמצאו פה חמישה טיפים להתנהלות כלכלית לבני משפחה מטפלים.
כמה נכון,
כמה חכם.
לא להשאיר דברים ליד המקרה.
לתכנן,לתכנן ולתכנן….
גם כשמתכננים,לא הכל עובד לפי התוכנית,אבל יש קצה חוט ומודעות.