כלים להתמודדות

בכל פעם שאני שומע מוזיקה באמצעות ספוטיפיי אני מקבל תזכורות חוזרות לכך שאני עדיין מקשיב בגרסה חינמית, וממש כדאי לי לעבור לפרימיום. בפרימיום אוכל “לחיות את הרגע” ו”להשיג שליטה על הפלייליסט שלי” כך שאשמע את מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה בלי הפרעה. חיים ללא הפרעות, עם המוזיקה שבחרתי שתביא אותי למקום המדויק ביותר שתמיד

כשראש השנה התקרב, אמא שלה תמיד הייתה שרה את “בראש השנה” של נעמי שמר. יש משהו במנגינה הזו שמעורר אצלה דמעה בזווית העין. בזיכרון של אמא שרה “שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום”, ובידיעה שאמא כבר לא ממש שרה כמו פעם. הפער בין הזיכרון למציאות צובט אותה כל פעם מחדש. כבר שבוע היא

להיות בני זוג זה אומר שלפעמים אתם מוסטים הצידה, כי יש בלת”מ.זה אומר שכל שבת שניה אתם מארחים או נוסעים עם סירים להתארח בשבת שבה אתם המארחים.זה להרגיש שלפעמים את מתפקדת כמו בת, ולא כמו כלה.זה אומר שאתם נכנסים למעגל קבלת החלטות שלא בהכרח בחרתם בו, ולא תמיד מרגישים בנוח להביע את דעתכם. הרי בתכלס

מדי פעם, העיתונות הכלכלית בישראל מקפיצה לנו כל מיני עובדות מטרידות. למשל, שיותר ממחצית ממשקי הבית בישראל נמצאים במינוס בחשבון הבנק שלהם. או ש-80% מהמשפחות בישראל יתקלו בקושי משמעותי במקרה של הוצאה לא צפויה של 8,000 ש”ח. יועצים ומאמנים לכלכלת משפחה יגידו לכם שהסיבה המרכזית לכך היא לא יוקר המחיה, או שחיקה של השכר בישראל.

מה ההתמחות שלך?את יותר מומחית בניהול יומן ביקור רופא, או שאתה אלוף בג’ינגול קפיצות אחה”צ בין העבודה לילדים? אולי אתם חזקים יותר בתפעול שני משקי בית במקביל? אם תחשבו על החודשיים האחרונים, בטח תראו שביצעתם המון משימות כבני משפחה מטפלים. אני בטוח שזה לא מפתיע אתכם. אתם מרגישים את זה ביום יום. מעבר לעומס הרגשי

אטול גוואנדה הוא רופא וסופר, שכתב ספר מרתק וחשוב על הזדקנות – “להיות בן תמותה”. בין שאר הדברים החשובים שהוא כותב עליהם בספר, הוא מציג גרף שמתייחס לסוף החיים. הגרף מתאר איך הזיקנה נראתה לפני כמה עשרות שנים, ואיך היא נראית היום. אם בעבר היינו פוגשים משבר בריאותי משמעותי בתקופת הזיקנה, ההתדרדרות הייתה ניכרת ומהירה